רטיבות בקיר: ארבעה מקורות אפשריים ואיך מזהים כל אחד

רטיבות בקיר היא סימן שמים מגיעים לקיר ממקום כלשהו. לפני שמגרדים וצובעים, צריך לדעת מאיפה. יש ארבעה חשודים עיקריים, ולכל אחד חתימה משלו.

1. צנרת בתוך הקיר

• הכתם קרוב לכיור, למקלחת, לאסלה או למכונת הכביסה, או לקיר שמאחוריהם.
• הוא קיים גם בקיץ, ומתגבר אחרי שימוש במים.
• סימן נוסף: מונה המים זז כשכל הברזים סגורים.

2. גשם שחודר מבחוץ

• הכתם על קיר חוץ, ליד חלון, מתחת לאדן או בפינה עם התקרה.
• הוא מופיע או גדל אחרי גשם, ומתייבש בקיץ.
• בבדיקה מבחוץ רואים לרוב סדק, אדן בלי שיפוע או איטום שהתבלה סביב החלון. במקרה כזה הפתרון הוא איטום הקיר מבחוץ.

3. רטיבות עולה מהקרקע

• בקומת קרקע, בתחתית הקיר, עד גובה של עשרות סנטימטרים.
• קו כתמים ברור עם אבקה או גבישים לבנים (מלחים) והטיח מתפורר.
• נפוצה בבתים ישנים ובדירות גן; עליה כתבנו במדריך לשיפוץ דירת גן.

4. עיבוי

• נקודות שחורות בפינות, מאחורי ארונות ובקירות חוץ קרים, בעיקר בחורף.
• מחמיר בחדרים עם מקלחות, בישול או כביסה בלי אוורור.
• כאן הפתרון הוא אוורור, חימום ולפעמים בידוד, ולא איטום.

מה בודקים בעצמכם

1. מצלמים את הכתם עם תאריך, פעם בשבוע.
2. רושמים: גדל אחרי גשם? אחרי מקלחת? בלי קשר?
3. סוגרים את כל הברזים ובודקים את מונה המים.
4. מסתכלים מבחוץ על הקיר, על האדן ועל המרזב.

מתי מזמינים בעל מקצוע

כשהרמזים לא חד־משמעיים, כשהכתם קרוב לחשמל, או כשהוא חוזר אחרי תיקון. איתור בלי הרס, עם מד לחות ומצלמה תרמית, מצביע על המקור לפני שפותחים קירות. כשהכתם בתקרה ולא בקיר, החשודים קצת אחרים, והמדריך לרטיבות בתקרה מפרט אותם.

צרו קשר עם תמונה של הכתם ותיאור קצר, ונחזור אליכם עם הצעה לאיתור ולתיקון.